"כולנו חזירי גינאה בניסוי החיפוש של גוגל"

מאת רוני קלבו

= כותרת מאמר שהתפרסם ב-CNET ועוסק במתודת מבחן הפיצול A\B (ובאנגלית – A/B Testing) של גוגל ובתוצאות שמבחנים שונים הפיקו. מתודת מבחן הפיצול מתבצעת על ידי הצגת גרסאות שונות של דפים ומדידת תגובת המשתמשים לכך.
בזכות ביצוע מבחנים אלו גוגל הגיע בין היתר למסקנות הבאות:
* אנשים מגיבים טוב יותר לכמות תוצאות נמוכה פר עמוד תוצאות. כך, למשל, גילו כי כשכמות התוצאות מגיעה ל-30 פר דף, אחוז החיפוש ירד ב-20%. הסיבה פשוטה וקשורה למהירות תגובה. מענה מהיר מצד גוגל מגביר את החיפוש מצד המשתמש ולהפך.
* רקע מודעות בצבע צהוב חיוור, זאת בהשוואה לרקע כחול, מביא לאחוזי הקלקה וחיפוש גבוהים יותר.

איך גוגל וקידום במנועי חיפוש משפיעים על חיינו (ושמות עירנו)?

מאת רוני קלבו

 

 

אם עד היום לא השתכנעת שענקים כמו גוגל ויאהו משנים את חייך כדאי לך לקרוא את החדשה הבאה שהתפרסמה לא מכבר על ידי  ונסה פוקס באתר SEARCH ENGINE LAND.

בצרפת באזור נורמנדי קיימת עיירה קטנה יפהפייה שמתבססת על תיירות נכנסת ותיירות פנים ומציעה למבקריה אטרקציות מרשימות, ארמון שאטו וגנים מרהיבים , כמו גם היסטוריה עתיקת יומין. מאחר והעיר זקוקה לתיירים היא משווקת את עצמה בגוגל כמו כל בעל עסק מודרני ומעודכן שמודע לחשיבות של קידום אתרים בעידן האינטרנט. וכאן – שורש הבעיה.

 

 

שם העיר "או" ובצרפתית EU"". כאשר מקלידים בגוגל EU, במטרה לאתר מידע אודות העיירה, התוצאות הראשונות שמקבלים הן של אתרים בנושא ה"איחוד האירופי".  מדוע? משום שראשי התיבות של האיחוד האירופי, באנגלית –  EUROPEAN UNION הם: EU

 

תוצאות נוספות שמתקבלות בדירוג גבוה הן זמן עבר של פועל מסוים בצרפתי, ראשי תיבות של דומיין אירופי וסמל כימי – כולם EU בקיצור. בכל מקרה, גוגל מתעלם מהעיירה היפה הקטנה ו"או" (EU) הזנוחה מפסידה 1/3 מהכנסותיה בענף התיירות בשל מיקום גרוע בתוצאות החיפוש של גוגל.

איך מתגברים על הבעיה? שתי אפשרויות:
א) לשלם אלפי דולרים עבור פרסום בענקי מנועי החיפוש כמו גוגל או יאהו
, מה שקצת קשה לביצוע, כי ברגע שזה נוגע לכיס… הלב מתכווץ…
ב) לשנות את שם העיר ל
VILLE D'EU שהיא מילת מפתח פחות תחרותית, מה שימקם את העיר במקום ראשון בתוצאות החיפוש בגוגל.

 

ראש העיר של EU בחרה כמובן באפשרות השנייה כי חשוב לה שהעיר תהיה בעיניינים ותיקח חלק במרוץ החיים המודרניים של אינטרנט , מנועי חיפוש, גלישה וכדומה. אלא שעד שתהליך שינוי השם יקרום עור וגידים ויתקבל, ויווצרו החוקים הפרלמנטרים הדרושים לכך ותינתן הסכמת הממשלה והסכמת תושבי העיירה יחלפו עוד 5 שנים … ובינתיים… גוגל תמשיך להתעלם מ"EU" ואוי אוי לענף התיירות ההולך ומתדלדל…

 

האם טעתה גברת ראש העיר של EU? מי שעוסק בקידום אתרים יאמר ש"כן". טעתה בגדול!

מדוע? כי SEO הוא לא רק דירוג בתוצאות חיפוש, אלא גם ובעיקר השגת תנועת גולשים רלוונטית מקסימלית. לפיכך, יש לבדוק תחילה נתוני חיפוש: קודם כל מי הוא קהל היעד? מה הוא מחפש? אם קהל היעד הוא תיירות נכנסת, הרי שיש ליצור דפי תוכן בשפות שונות ולא רק בצרפתית (אתר הבית של EU הוא כולו בצרפתית!…) מה הן מילות החיפוש בהן ישתמש הגולש הפוטנציאלי? למשל: רוב הגולשים שחושבים על צרפת לא יחפשו את העיירה הקטנה והבלתי ידועה, כי אם יקלידו מילות חיפוש כגון: "חופשה בצרפת", "חופשה בכפר בצרפת", "ייקבים בצרפת" וכו'. בעזרת SEO נשתמש בנתוני חיפוש וניצור מקורות שתואמים את צרכי המחפש וכך נמקד אלינו מגוון רחב יותר של גולשים וכל זאת בעלויות שאינן משתוות לפרסום בגוגל אדוורדס…

 

 

כן, הגורם הפסיכולוגי הוא בעל משקל רב בענף קידום אתרים. וזה מה שיפה בו…

 

 

ובאשר לגברת ראש העיר, במקום שתי האפשרויות שעמדו לפנייך אני מציעה לך שלוש:

1) להמתין 5 שנים עד שעירך תזכה בשם חדש.

2) לשלם אלפי דולרים לגוגל אדוורדס.

3) לשכור שירותי קידום אתרים (זה הרבה יותר זול …)

 

מה יותר טוב?…

 

 

 

 

 

איך לבנות חברת אינטנרט מצליחה

מאת רוני קלבו

פאנל בהנחיית הגורו השני שלי, גיגי לוי – "איך לבנות חברת אינטרנט מצליחה"
3 יזמים: גיא גמזו (קיוביט, חב' השקעות), רולי אלעזרוב (חב' הפצת ווידג'ט – גיגיה), ארז פרלמוטר (חסמבה, p1000).

גיגי לוי:
הפאנל יעסוק בטיפים קונקרטיים בנושא של כיצד לבנות חברת אינטרנט מצליחה.
באופן כללי בעולם הסטרטאפים בישראל – חברות B2B מצליחות יותר, אולי כי הן נבנות סביב קלסטרים ("אשכולות")
הבדל מסיבות הצלחה בחב' תשתיות, תוכנה או B2B כללי (באינטרנט אתה חייב להיות עם היד על הדופק).

גיא גמזו
צ'רצ'יל אמר "הצלחה היא היכולת שלנו לעבור מכישלון אחד לכישלון הבא בלי לאבד את ההתלהבות".
חברות גדולות הופכות לכשלונות כיום, בשל המצב במשק, אך חשוב לזכור שמדובר בתקופה, משהו זמני, ואני בטוח שתהיה נקודה בה הכל יתהפך ויצוצו הזדמנויות מדהימות שלא היו קודם.
יזמים וכו' יעצבו את הכלכלה בעתיד.
שוק ההון – קפיטוליישן או נק' הכנעה, נק' התחתית ממנה מתחילים לטפס.
לדעתי האינטרנט יצלח את המשבר לפני כל שחקן אחר.
ההוכחה היא בידי המשתמש והצרכן – הכל ירד, אך שיעור המשתמשים באינטרנט עלה (!).
לעניות דעתי האינטרנט הוא רק בתחילת דרכו, בנק' צמיחה, יש עוד מספיק מקום ליזמות ופיתוח.

יש לנו שליטה על הדרך, לא על התוצאה.
השותפים (משתמש, לקוח, מתחרה , מזל , טכנולוגיות אחרות) – אנחנו לא שולטים בהם.

שותפות איכותית = "בגובה העיניים".
הצלחה – אינה דבר מדעי, אך אפשר לדבר על המרכיבים שלה:
1. הצלחה היא לא דבר אבסולוטי – ניתן לאמוד הצלחה ע"י כמות משתמשים או הכנסות גבוהה או הסכום בעבורו היא נמכרה לחברה אחרת וכדומה, אבל ערך החברות משתנה והוא יחסי – EBAY שווה יותר מביידו, יאהו יותר מאיביי וכו', כאשר גוגל יותר מכולם כמובן ובדצמבר 2007 היתה שווה כפול ממה שהיא שווה היום.

2. הצלחה מורכבת מאוסף הצלחות קטנות.

3. הצלחה היא לא בהכרח ההיפך מכישלון.

4. הצלחה תהיה באמת הצלחה אם כל מי שחשוב לנו ישתכנע שזה המצב – "התאמת ציפיות".

5. מזל הוא מרכיב חשוב בהצלחה.

ינואר 2008 – fraud science נמכרה לפייפל (השייכת ל-ebay) ב-16.9 מיליון דולר.
השקעה של קיוביט – 100 אלף דולר.
10% דוללו ל-2.67%.
2004 גיוס כסף בהון סיכון. דילל השקעה. באמצע הלוואות גישור (גיוס של מיליונים).
קיוביט הרוויחה 4 וחצי מיליון דולר למעשה ולא 16.9 בשל כל הגיוסים, הוצאות ניהול, מסים וכו'.

סך הכל רווחי קיוביט – 7% תשואה שנתית, 1.7 מיליון דולר.

(במלים אחרות: הצלחה היא לה מה שהיא נראית ומה שהכותרות מוכרות לנו).

להלן ממצאי סקר בנושא יזמים ומשקיעים:

מוטיבציה:

יזמים – יצירתיות, אתגר, רצון להיות אדון לעצמי, תחושת שליחות, להרוויח כסף.
משקיעים – כסף, רעיון למוצא מעולה, יצירתיות, אתגר, הכרה.
ביחד (יזמים ומשקיעים) – משקיעים פחות רומנטיים כלפי מניעים ליזמות.

גורמי הצלחה:
יזמים – מזל, צוות ראשוני, יכולת ניהול ותכנון, שוק גדול, מוצר יוצא דופן.
משקיעים – דומה יחסית, בסדר מעט שונה.
ביחד – יזמים יותר מחשיבים נטוורקינג ויעילות בניהול משאבים. משקיעים – כמות כסף שמשמקיעים.

אבני דרך בהקמת חברה, מה הכי חשוב ומתי צריכים לקרות?
יזמים – צוות ראשוני, דמו, מוצר בטא, דו"חות תקציב.
לו"חות זמנים דומים במשקיעים ויזמים.
משקיעים פחות סבלניים, מצפים לתוצאות מהירות יחסית ושהשוק ישמע על החברה (מחפשים אישור להשקעה שעשו).

מה נתפס כהצלחה של חב' אינטרנט?
הציג חברה XYZ בת 7 שנים, 4 תרחישים:
80 מיליון משתמשים, שיעור צמיחה שמרני של 20%, חב' על סף איזון
גייסה 2 מיליון דולר, תימכר תמורת 48
גייסה 10 מיליון תימכר תמורת 120 מיליון דולר
מכירות 20 מיליון דולר, צמחה 40%

משקיעים ויזמים זהים בראייה – מוכרת ב20 מיליון דולר, הכי הרבה תופסים כהצלחה

ארז פרלמוטר
ארז פרלמוטר הציג לנו שקופית של הספר של ג'ים קולינס – built to last
לאחר כישלון אדיר של החברה שבנה לפני כשנתיים, קיבל מחברים את הספר שממנו "למד" מה לא לעשות.
הספר לקח 18 חברות מהמצליחות בעולם וניתח את מרכיבי ההצלחה שלהן.
successful habits of visionary companies
Citibank 97% ירידה באחוזי ההצלחה בשנים האחרונות, נמחק
פורד 90%, AMEX, סוני 80%
80% מהחברות המצליחות מהספר נמצאות ב"ברוך רציני"

לא מכיר את הסופר, אבל:
– תיזהרו מאנשים שמצטלמים כמו שג'ים קולינס מצולם על כריכת ספרו. 🙂
– אין ספר מתכון לחברה מנצחת.
– המתכון הוא מאוד אישי – סטאטרט אפ זה משהו אישי, תלוי ביזמים ובשותף/ים.

עצה 1 – היצמדו לDNA שלכם.
עצה 2 – בדקו את השוק כמה שיותר מהר. "מוצר בינוני בשוק גדול עדיף על מוצר גדול בשוק קטן". צריך לצאת לשטח כמה יותר מהר, להגדיר מדדים הצלחה ולמצוא את בארות הנפט של העסק (ע"ע חוק ה-20/80 –  20% מהלקוחות מביא 80% מהרווחים).
עצה 3 – אל תוותרו על האסטרטגיה. כשאני אומר אסטרטגיה אני מתכוון לפוקוס, הבנת התמונה הגדולה, חשיבה וראייה לטווח רחוק.

רולי אליעזרוב
רולי תקע את כולנו עם שקופית של אולם ענק מלא בכיסאות ובתמורה קיבל קשב מפוזר מצדי. ברמת העיקרון המסר העיקרי שהוא ניסה להעביר זה שהתחום בו הכי חשוב להשקיע מחשבה בכל הנוגע לסטארטאפים ומוצרים חדשים זה אופן השיווק וההפצה שלו. כלומר –
לא משנה המוצר שלך כמו האופן בו תשווק אותו החוצה.
האמת שאני מסכימה עם זה בפה מלא!

רולי מנה ארבע מודלים עסקיים:
1. מודל ויראלי – מוצר הבנוי סביב הפצה ויראלית.
2. מודל ROI – מחייב בדיקת volume, למשל נפח קניית מדיה.
3. מודל SEO  – בניית מוצר סביב היכולת לקדם אותו כראוי במנועי חיפוש וכך להשיג תנועה, לקוחות וכדומה.
4. הפצה דרך שיתופי פעולה – המודל של "גיגיה" – הפצת תכנים ברשתות חברתיות וכו' דרך ווידג'טים.

גיגי לוי
מרשים כתמיד, נתן את אותה הרצאה בערך שמי שהיה בכנס האפיליקון האחרון שמע. ועדיין. מבחינתי לשמוע את גיגי לוי זו תמיד זכות, גם אם הוא חוזר על עצמו, וכאמור היה זה מאיר שלו שאמר שדברים חשובים אפשר ורצוי להגיד יותר מפעם אחת (האמת שהוא אמר שאפשר לומר דברים פעמיים – פעם אחת שאתה חושב אותם ופעם שניה כשאתה מבין את מה שאמרת).

10 מפתחות להצלחת חברת אינטרנט:

1. חוויית משתמש טובה – זה חייב להיות בראש סדר העדיפויות של החברה והשפה בה מדבר הארגון. מה המשתמש מקבל? יוזרים לא מעריכים טכנולוגיה, הם עושים שקלול של יתרונות (מה אני מקבל, איזו חוויה יש לי) אל מול חסרונות (פרסום מטריד וכדומה (= downsides).

2. הקשבה ללקוח – לא רק במובן של מה הוא אומר אלא גם איך הוא מתנהג (למדוד את זה!).

3. מדידה – אפשר למדוד כל דבר ובכל שלב וצריך לעשות זאת!

4. טיימינג – דחוף את המוצר החוצה כמה שיותר מהר – העולם מהיר מכדי לא לצאת עם מוצרים (ע"ע סוני שחיכו עם הנגנים המוסיקליים והיום מהווים 5% מהשוק בקושי).

5. דע מה קורה סביבך – יש כזו שקיפות מלאה באינטרנט שחבל שלא להשתמש בה, זהה את מתחריך וכו'…

6. הגב מהר לשינויים.

7. קח סיכונים – לא הכל מדיד ובר הוכחה. צריך לקחת סיכונים מדי פעם.

8. העסק גם אנשים שאינם מהתחום, כולל לא מהעולם האונלייני.

9. רוב המגבלות הן בראש שלנו.

10. שמור על ראש פתוח ותיהנה ממה שאתה עושה.

כנס האינטרנט 2009 – החיים בNET סביב השעון

מאת רוני קלבו

כנס איגוד האינטרנט לשנת 2009 כבר התחיל בהרצאה מפוצצת אדם אז וויתרתי ויצאתי למקום של המעשנים להריח קצת את מה שפעם צרכתי על בסיס יומי, 24 שעות ביממה. כמה מגעיל, ככה הנפש מתפנקת. אוטוטו יתחילו מה שנקרא "המושבים המקבילים" שזה אומר שאם יש 2 הרצאות או פאנלים שבן אדם שרוצה לשמוע, הוא צריך לעבוד על פיצול פיזיות רציני, אחרת לא ממש אפשר לטעום מכל העולמות ("המקבילים").
אני כבר די סגרתי עם עצמי לאן ללכת ועדיין הייתי רוצה קצת פיצול…

מה צפוי לנו או יותר נכון מה באמת מעניין אותנו?
11-12:30 צרכנות אונליין ו/או משחקים כתרבות ושחקנים כקהל צריכה
13:30-15:00 איך בנות חברת אינטרנט מצליחה? עם גיגי היקר מ-888. יאמממ!
15:10 – 16:40 מודלים עסקיים באינטרנט ו/או אינטרנט מובייל
16:50 – 18:00 מושב מליאה בנושא האינטרנט של המחר
18:00-19:30 קוקוטייל חגיגי עם להקת LIVE

דיווח מאולם 1, צרכנות אונליין
משתתפי הפאנל:
פרופ' שיזף רפאלי – ראש ביה"ס לניהול וראש המרכז לחקר חברת המידע (אוניב' חיפה)
אמיר רסקין – יועץ ראשי בBI-PRO LTD
http://bi-pro.biz/home.htm
סער וילף – מייסד Fraud Science

צרכנות מקוונת / שיזף
תוצאות סקר שהסתיים מלפני שבוע שמטרתו למפות את סטטוס הצרכנות המקוונת בישראל נכון להיום.
מה החשיבות בתמונה עדכנית של צרכנות ישראלית מקוונת?
צרכנות מקוונת מעניינת את הצרכן, את הסוחר, את הממשלה וגורמים מחוץ לארץ ובכל זאת היא לא המריאה מאז שהחלה, אף שהיא גם לא כשלון. צרכנות מקוונת היא חידוש שיש לעקוב אחרי האימוץ שלו ולבחון אותו.
עקומת גרטנר – צרכנות אונליין נמצאת בקצה הימני של העקומה. השאלה היא האם אכן תחום הצרכנות המקוונת הבשיל לגמרי או שיש עדיין הרבה עבודה בהצגת הנושא, הטמעתו בציבור וכו'?
ספרי חובה מומלצים בנושא של צרכנות מקוונת:
קווין קלי – ספר בשם new rules for the new economy
כריס אנדרסן – שטבע את המושג "הזנב הארוך" – הוציא לא מזמן ספר בשם FREE – אדם הולך לקראת מודל עסקי של חינמיות…
צרכנות אישית קמעונאית – 4 מודלים עסקיים:
B2B, C2C, B2C,
ההחלטה של כל אדם לפנות לאתר X כדי לרכוש אונליין זו רק המעטפת החיצונית וקשור לאמון של האדם באתר…

הסקר לא כלל הימורים (למרות שזו קנייה ברשת), פעילות חברתית או פוליטית ברשת. כם עוסק בחיפוש מידע ורכישות ברשת.
למעלה מ-3 מיליון אדם השתמשו באינטרנט, יותר גברים, יותר צעירים (בני 14-17 האחוז עומד על 76.1%).
פער דיגיטלי:
אוכלוסיה ערבית – שיעורי שימוש נמוכים יחסית לחברה היהודית. 43% לעומת 64%.
עולים – אחוז גדול יותר, 68%.
שיעור אוכלוסיית החרדים – הנמוכה ביותר, 16.7%.

70% משתמשים, 60% השתמשו אתמול.
נשים – 53,8%.
פערים בין המינים נשמרים לאורך כל קבוצות הגיל.
35-44 – שיעור יורד, בשל עיסוק בילדים, בנשים ובגברים כאחד.
בנות 65 ומעלה – הכי פחות שימוש. 🙂
זה חשוב בהקשר של השימוש באינטרנט כהרחבה של יכולותינו כאדם, פיצוי על יכולות ביולוגיות.

קשר חזק בין השכלה ושימוש באינטרנט – השכלה כשער לאינטרנט או כילשוב בין 2 דברים אחרים.
אינטרנט ומשפחה – שימוש גבוה בקרב רווקים, אך לא בקרב אלמנים.
אינטרנט ודת – חילוני > מסורתי > דתי > חרדי ודתי מאוד

שימושים נפוצים: דוא"ל, חיפוש מידע, חדשות.
(יותר מהמקובל בעולם).

תדירות שימוש – יותר מ50% פעם ביום או יותר. למעלה מ-88% גולשים בעברית. 75% באתרי השוואת מחירים.
לצורך היכרויות, פורומים, שיחות קוליות, רדיו או TV, הורדת קבצים ותוכנות… (שימושים מהפחות לגבוה)

ההתנהגות הצרכנית מתרחשת ממיקום גיאוגרפי ספציפי – הרוב מהבית, פחות משליש מהעבודה או ממקום הלימודים.
ערבים – פחות מהבית, יותר מהלימודים.
לפחות רבע מהאנשים עושים זאת ע"י הסלולרי, 92% מחשב נייח.

מה קונים ברשת?
מצלמה, האזנה למוסיקה, מחשב, ספרים, ביגוד, משחק…
אוכלוסיית הרוכשים של המוצרים השונים מתפלגת לפי גיל – צעירים – אלקטרוניקה בידורית, מבוגרים – ספרים, גילאי ביניים – לחסוך זמן בתור (הזמנת כרטיס להופעה, קניות, מלון).

קבלת המוצר דרך הדואר, 40%, הובלה עצמית 15%, שליח פרטי 27%, פקס / דוא"ל / ברשת 6%.
כבר 6% מהצרכנות היא צרכנות של מוצרים דיגיטליים שניתן להעביר בביטים.

נשאלו שאלות על תשלום מס רכישה, ידע על מדיניות החזרת מוצר.

תחושה לגבי המידע רשת – 75% מוצפים (עודף מידע), 27% מבולבלים, "הקלה" 75%, תזכול 26%, בטחון 64%.

מדוע בוחרים באתר ספציפי?
חשאיות פרטי כרטיס האשראי 27%, מחיר זול 15%, המלצות גולשים 10%, אחריות לאחזקה ושלירות 5.

3 אמות מידה להשוואה – מודל עסקי אחר, ציר זמן, השוואות בינלאומיות.

(דיווח מאולם 4 בנושא משחקים –
"משחקים הם לא דבר תמים ויכולים לכוון את השחקן. משחקי מחשב עלולים לגרום לנו לחשוב מחדש על מהותו הבסיסית של האדם. יש בכוחם לשנות דפוסי התנהגות ותפישה, למשחקי מחשב יש חלק בהתווית ההתנהגות של הדור הבא.")

אמיר רסקין – צרכנות מידע בתוך ארגוניםכצפתח למגע קסום יותר עם הלקוח
פתח בבדיחה: אנשים הולכים כשהם מדברים בפלאפון? כמה אנשים יכולים לעמוד תוך כדי?
מכיר את רוב התעשייה אך כאן בכינוס לא מכיר אף אחד. איך זה יכול להיות? או שכולם סטראטאפיסטים או שיש פה גשר, משהו מחבר? לא סביר שאני לא מכיר אתכם. זה מתחבר עם משהו שאגיד בהמשך…
סרטון של MR BEAN ביוטיוב – סקסופון, ייקח כסף למנגן? פורט לכסף קטן…
דוגמה לצרכנות, כביכול. בין רוקד בניסיון לגייס כספים.
בין בקניון. נחנק מסקטור הפרפורמריה, מנסה מברשת שיניים (מה שאי אפשר לעשות באינטרנט).

האונליין בעייתי, משהו חסר. אי אפשר להעתיק את חויית הקנייה אופליין בחוויה הוירטואלית.
בעולם יש 10 ממדים, כולל זמן, בעוד באינטרנט…?
מרחב סוג מוצר, גודל קנייה וכו' – מרחבים וירטואליים הנמצאים תחת "פוטנציאל המידע" – מה שלא קיים בחוויית האופליין.
מישהו ניסה לקנות סיר בגודל הרצוי באינטרנט?

כל המרחבים הללו קיימים בארגונים היום ומאפשרים ניהול עובדות ולא מיתולוגיות ארגוניות.
חוקי מידע – "התעלם מעקרונות כלכליים בסיסיים. טכנולוגיה משתנה. חוקי הכלכלה לא!" (הספר Information rules)
לכל ארגון כמה נכסים – הלקוח, מוצר, IP, עובדים…
נכס = פריט בעל ערך, שימושי.

למה לנהל מידע כמו נכס, Asset?
זריזות – שובר מחסומים ארגוניים, ניתוח גמישות, אדפטיביות לשוק
שמירת ערך – מניעת אובדן ושחיקת ידע, מאפשר טיפוס למדרגות גבוהות של ניתוח וניהול
פרודוקיטיביות עולה ברחבי הארגון
שקיפות המעודדת שכלול פנימי בארגון

נכס המידע = מכלול תובנות על התנהגות הלקוח ותחזיות.

מידע וצרכנות אונליין –
אתר אקטיבי
שירות עצמי
יישור ערוצי מכירה כך שידברו ב"קול אחד"
מכירת מידע לצרכן

Liveperson – פתרון צ'אט בתוך אתרי ווב, קידום מכירות באמעות שיחת אונליין עם נציג.
מה הם מוכרים? ידע. knowledge. לא מרימים אותם לכל לקוח פוטנציאל, רק לכאלו שיש סיכוי לשכנע אותו לצרוך, שכן הם יקרים מאוד.

טוב. נגמר. מישהו יכול להסביר לי על מה מר רסקין דיבר???
אחת ההרצאות המפוזרות, לצערי, או שאני ממש לא מרוכזת. 'צטערת.

סער וילף על הונאה אונליין
החברה שלהם – Fraud Science – נמכרה לאיביי לפני כשנה.
כמה שאלות לקהל:
כמה רכשו אונליין?
כמה מוכרים כרגע אונליין?
כמה מהם פתחו את פירוט האשראי וגילו חיובים של רכישות באינטרנט ונאלצו לבטל את הכרטיס? בארה"ב 7%
כמה רצו לרכוש אונליין, ראו את המוצר הרצוי אך לא רכשו (שיקול של אבטחה, סוחר דרש דברים מסובכים – 40%)?
רצו לרכוש והסוחר לא קיבל זאת (רכישה מחו"ל לארץ למשל)?
פתיחת חשבונות אשראי וכו' על שמו בידי מישהו אחר?
קבלו אימייל שניסה להוציא מידע פיננסי?
קבלו הצעה להלבנת כסף תמורת עמלה אטרקטיבית?

wherever money moves online – שם יש הונאה, ניסיונות הונאה.
לגנב יתרונות רבים באונליין – אנונימיות גבוהה (ממקום אחר בכדור הארץ), מספר גדול שלקורבנות פוטנציאליים, חוקי מדינות שונות שמקשים על תפיסה וכו'.

payment fraud -ניסיון הונאה נפוץ.
שימוש בכרטיסי אשראי של מישהו אחר. מי שמשלם על זה – המוכר, לא הקונה ולא חברת האשראי.
במקרי הונאה אופליין הבנק, מנפיק האשראי, הוא זה שמשלם את המחיר.
שימוש באמצעי תשלום כמו פייפל.
הונאה בתשלומים דרך חשבון בנק.
money orders.

כמה מפסידים?
סוחרים מפסידים 4 מיליון דולר בסחורה ובמזומן בשנה.
(לוקח בערך חודש-חודשים עד שההונאה נחשפת והסחורה כבר לא אצל הסוחר).
4 מילון דולר מושקע במניעות הונאה.
מחיר נוסף – חשש של סוחרים וצרכנים.

איך "שואבים" את פרטי המידע שלנו?
דליפת מידע – סוחר שומר אצלו את פרטי האשראי, האקר פורץ למאגר.
בקשת פרטי אשראי / חשבון דרך האימייל.
וירוסים טרויאניים על המחשב.

איך מוציאים את הכסף החוצה?
הגנב רוצה מזומן. איך הוא הופך את המסחר למזומן?
משתמש באשראי של מישהו אחר ומוכר את המוצר שהוא קנה / תוך כדי גניבה מהסוחר מוכרים את המוצר אונליין בחנות וירטואלית או איביי / תקיפות על מערכות תשלום (הפקדה באתר הימורים באשראי שלא שלי, ניתן למשוך בקלות יחסית) / תשלום לסוחר, באמצעות money order, על סכום גבוה יותר, שולחים מייל ומבקשים החזר / affiliate fraud (קנייה פיקטיבית על ידי כרטיסי אשראי גנובים והשגת עמלת אפיליאט).

הגנב הטיפוסי – גבר צעיר, 15-16 אפילו, ממדינות מתפתחות עם תשתית אינטרנט יחסית מפותחת. מחוברים לאינטרנט, שיתוף מידע גבוה, לא מרקע קרימינלי סטנדרטי ( ההזמנות נקרתה בדרכם, הפשע נקי, טכנולוגי והקורבן רחוק ממך, אף במדינה אחרת).

גניבת זהות idetity theft
פופולארי בארה"ב.
אדם פותח חשבונות חדשים באמצעות פרטים מזהים של אדם אחר.
הפעילות היא שילוב של אופליין ואונליין (השכרת רכב וכו') ולא לגמרי אונליין.
מחלקות השיווק והכספים בארה"ב מפתוחות יותר מהסקריוריטי – 10$ ביליון דולר הפסדים.

הונאה בפרסום
אתר X מפרסם באתר Y ומשלם על כך. אתר Y מייצר קליקים פיקטיביים, טראפיק יקטיבי. הונאה חדשה בעיקר עם עליית מודל ה-PPC של גוגל.

scams
מקרי תקיפה של אנשים ספציפיים.
חנויות פיקטיביות, ponzi תשואה מהפקדות של אחרים (פירמידה), dating scams (תמונות של אנשים אטרקטיביים, מפתים אחרים לארכוש להם כרטיס טיסה וכו'), stock pumping (מידע שקרי על מנייה מסויימת והפצת המידע).

איך מתגוננים?
קונה – בקרה על חיובים וביטול, להשתמש במוצרים המאפשרים הגנה (אשראי לעומת העברה בנקאת).
סוחר בינלאומי – שירותי הגנה המעריכים עסקאות טובות, העסקת צוות "בקרה" הבודק סקאות.
מפרסם – בקרה על גיאוטרגטינג, כמות קליקים פר דקה / שעה וכו'. לבקר טבעיות בתנועה.

זהו. הבטריה שלי נגמרת עוד חצי דקה בדיוק ומשום מה במרכז כנסים אין שקע פנוי אחד.
שנות האלפיים… 🙂