מתכנן מילות המפתח – הכלי המשופר של גוגל

מאת רוני קלבו

אחרי פור פליי ארוך במיוחד בין "כלי מילות המפתח" ו"הכלי להערכת תנועה" של גוגל, תינוק חדש ומשופר יצא לאוויר העולם – מתכנן מילות המפתח של גוגל.
בניגוד לכלים ההורים, מתכנן מילות המפתח מציע:
– נתונים סטטיסטיים על מונחי מפתח בהתאמה מדויקת (exact match) בלבד
– מספר חיפושים ממוצע בכל המכשירים (מחשבים שולחניים וניידים, פלאפונים וטאבלטים)
– ממוצע חיפושים חודשי בהתאם למיקום ספציפי (מדינה / אזור / עיר).
כדי לקבל נתונים על חיפושים בעולם כולו, יש לבחור ב"כל המקומות".
– עלות ממוצעת לקליק (במקום עלות משוערת לקליק).
למי שחסר מידע, למשל מגמות של נפחי חיפוש או האתר שממנו הגיע הרעיון למונח המפתח – עדיין ניתן לקבל את המידע הזה ע"י הורדת הנתונים הסטטיסטיים ההיסטוריים מכלי מתכנן מילות המפתח.

אישית אני חושבת שהשיפור מצוין בכל הנוגע לחיפוש לוקאלי, שכן הוא עוזר להבין את מגמות החיפוש בהתאם לאזורים בארץ כמו גם בערים ספציפיות.

כך, למשל, אם להסתמך על כלי מתכנן מילות המפתח של גוגל כמשקף מגמות רחבות בשוק בארץ, הרי שבצפון יש דרישה נמוכה יותר ל"שיווק באינטרנט" (ממוצע של 40 חיפושים בחודש) בהשוואה למרכז הארץ (ממוצע של 480 חיפושים בחודש), בעוד הפער בתחום של "קידום אתרים" קטן יותר (ממוצע של 720 חיפושים בחודש בצפון לעומת 1,000 במרכז).

את הכלי ניתן למצוא במערכת האדוורדס של גוגל כמובן, תחת "כלים וניתוח":

מתכנן מילות המפתח של גוגל

 

קידום אתרים ב-2013: Don’t be evil – be FRIENDLY!

מאת רוני קלבו

אוטוטו חצי משנת 2013 מאחורינו ואני לא הייתי כאן למעלה משנה וחצי, כך שנראה לי שזה זמן טוב לעשות סקירה קצרה של תחום הקידום בארץ ובעולם.

כבר שנים מספידים את תחום ה-SEO. עד לא מזמן, אל מול כל מספיד שכזה הייתי מחייכת במובן של "על מה אתה מדבר" וממשיכה בשלי, אבל מאז זרמו הרבה מים ולא רק בירקון. זה לא שאני מזמינה את כולם לרקוד עכשיו על הגופה של מר "קידום אתרים", אבל אני בהחלט חושבת שקצצו לגרסתו הישנה והמוכרת לא מעט זרועות בשנים האחרונות.

לשמחתי מדובר בזרועות די נגועות שניתן לראות בהן כמיותרות. אני מדברת על הנטייה של לא מעט אנשי SEO ואחרים להספים (מלשון spam) את המרחב האונלייני בקישורים לא אפקטיביים, תגובות לא באמת אקטואליות בבלוגים, תכנים לא איכותיים ופרופילים מדומים במגוון אתרים חברתיים.

בעקבות רקיעות הרגליים של פינגווין ופנדה על מירב עדכוניהם וההתעקשות של גוגל לזהות את בעלי האתרים כבני אדם מן המניין ושאלו יפגינו את כישוריהם החברתיים – הפעולות האלו כבר לא יעילות כבעבר, מה שאומר שתחום הקידום חזר למקורות הטהורים שלו עם תוספת נחמדה של סוציאליות מבורכת.
אם לסכם במשפט אחד – גוגל דורש מבעלי אתרים אמינות ומהימנות גבוהות יותר וזה בהחלט משהו שאני אישית מוכנה למחוא עבורו כפיים ולא רק בידיים (וכן, אני מסוגלת למחוא יופי ברגליים. אתם מוזמנים לראות את זה כאן:

אני בעד בעלי אינטרס (בעלי עסקים, פוליטיקאים, אמנים וכן הלאה) שקופים, נראים, שמתקשרים עם הקהל / הלקוחות שלהם ומבינים שהכוח בצד הלקוח / הצרכן / המצביע.
למעשה גוגל יישר קו עם התמורה החברתית פוליטית בעולמות שמחוץ לאינטרנט והחזיר את הכוח לאדם הפשוט, אלא שבעוד שאצלנו עוד צועקים ברחובות "העם דורש צדק חברתי" – בגוגל כבר יצרו צדק שכזה.

אז מה צריך לעשות היום בעל אתר שרוצה להופיע גבוה בתוצאות החיפוש? קודם כל הוא צריך "לרפרז" את השאלה. השאלה היא לא "איך האתר שלי יגיע למיקום גבוה בתוצאות החיפוש", השאלה היא "איך האתר שלי יגיע למקום גבוה בעיני קהל המטרה שלי ואיך אני דואג שגוגל (ומנועים אחרים) יבחין בכך?"

אז ככה, האתר שלך ואתה חייבים להפגין בראש ובראשונה ידידותיות – למשתמש ולמנועי החיפוש כאשר החלק של המשתמש גולש גם לאתרים נוספים ברשת ולשירותיות בכלל.

אתר ידידותי למשתמש הוא אתר הכולל בתוכו תוכן מקורי, ייחודי, המעניק ערך מוסף לקוראיו ושהגישה אליו קלה וברורה. גישה קלה קשורה במהירות טעינה גבוהה (דפי האתר והתוכן המופיע בו, לרבות תמונות וקטעי וידיאו, מוצגים למשתמש במהירות) וכן בארכיטקטורת אתר ברורה:
א. תפריט ניווט פשוט ובהיר כולל תפריטי breadcrumbs המראים לגולש את מיקומו ואת קטגוריות התוכן הקשורות למיקום זה.
homepage > main category > sub category > article
ב. קישורים טקסטואליים מועילים המפנים את הקורא לדפים נוספים באתר המספקים מידע נוסף או הבהרה ואשר קל לזהותם ככאלו (קישור טקסטואלי בדרך כלל מוצג עם קו תחתון ובצבע כחול בטרם היוזר לחץ עליו).
ג. נגישות גבוהה לדפי התמיכה ויצירת הקשר באתר (במרחק הקלקה אחת מעמוד הבית או כל דף אחר באתר) כמו גם למפת האתר.

ד. תיבת חיפוש (בהנחה ומדובר באתר גדול עם הרבה דפי תוכן).

בנוסף, יש להשתמש באימג'ים באיכות גבוהה, להשתדל לשבור את התוכן לפסקאות תוך שימוש בכותרות משנה וכמובן לעשות שימוש בפונט ברור (סוג וגודל פונט על גבי רקע מתאים).
חשוב להציע למשתמשים דרכים לשיתוף התכנים באתר, ע"ע דרך כפתור לייק (like) של פייסבוק, טוויטר או הפלוס המוכר של גוגל פלוס.
אם יש לך דף עסק בפייסבוק, טוויטר, יוטיוב, גוגל פלוס, לינקדאין, פינטרסט או כל אתר חברתי אחר – הצג את הכפתורים החברתיים הרלוונטיים באתר (בעמוד הבית או בכל הדפים, כחלק מטמפלט האתר) כולל קישור לדף הרלוונטי באותו אתר חברתי. אל תיתן למבקרים באתרך לחפש אחריך. אנחנו מנסים להיות פה חברותיים, נכון?

ועכשיו לחלק של מנועי החיפוש
אתר ידידותי למנועי חיפוש הוא בראש ובראשונה אתר שהתוכן שלו קריא לרובוטי הסריקה של המנועים השונים.
זה אומר ש:
* קוד האתר שלך צריך להיות נקי (= כמה שפחות קוד מיותר)
* קובצי פלאש ווידיאו מאומבדים ומגובים בתוכן שהרובוט מצליח לזהות
* אימג'ים מלווים בתגיות אלט תיאוריות
* אין לך תוכן כפול באתר (ואם כן אז הוא מטופל בתגית קאנוניקאל / הפניית 301 / תגית מטא רובוט noindex)
* לדפים החשובים באתר יש כותרת חיצונית (
title) ותיאור (description) יחודיים
* ארכיטקטורת האתר שלך נהנית מהיררכיה ברורה כאשר כל דף אתר נהנה לפחות מקישור טקסטואלי אחד.
* יש מפת אתר ליוזרים (אם היא ארוכה – פצל אותה לכמה מפות אתר) ולמנועי חיפוש (מפת אתר
XML'ית).
* הקישורים באתר תקינים (אין קישורים שבורים).
* כתובות הדפים באתר קצרות, תיאוריות (מונחי מפתח) ועם מינימום פרמטרים.
* יש קובץ
robotx.txt המורה לרובוטי הסריקה של המנועים מה הם יכולים לסרוק ומה לא. בהקשר הזה כדאי למנוע סריקה של קישורים ממודעות כמו גוגל אדסנס.
* האתר נראה טוב ונגיש בכל הדפדפנים הקיימים.
* לאתר יש גרסת מובייל תקינה הנראית כראוי במכשירים השונים, בעיקר אייפון ואנדרואיד.
* תכני האתר קשורים בכותבי תוכן מוכרים המזוהים דרך תגית
rel=author ופרופיל גוגל פלוס פעיל.

הערה חשובה!
חשוב שכל מה שקשור לתוכן האתר לא יהיה מכוון קידום, הווה אומר – השימוש במונחי מפתח צריך להיות טבעי. זה בסדר גמור לקשר לדף אתר אחר מהמלים "לחץ כאן" או "קרא פה" ושאר וורסיות. אם דף התוכן עוסק בנושא מסוים ויש לו כותרת חיצונית ראויה – מנועי החיפוש יבינו את הקישור ויתנו קרדיט למונחי המפתח הרלוונטיים לאותו תוכן גם אם לא כל הקישורים לדף הזה יהיו מאותן מלים / מונחי מפתח.
כנ"ל לגבי תגיות אלט או כותרות חיצוניות החוזרות על עצמן מבחינת שימוש במונחי מפתח.
במשפט אחד – עדיף לא להראות למנועי החיפוש שאתם חפצים ביקרם. תנו להם להבין שאתם יודעים מה טוב להם ועדיין אתם לא מתאמצים לזכות באהדתם.
המטרה שלכם היא למשוך כמה שיותר גולשים לאתר ולהפוך אותם למשתמשים קבועים. ברגע שתשיגו את זה גם מנועי החיפוש יעמדו לצדכם.

בענייני ולידציה של אתר בעיני גוגל, כדאי מאוד לקרוא את ההנחיות של גוגל לוובמאסטרים ולמלא אחריהן.

החברתיות שמעבר
עד כאן נגענו בנושאים די ברורים מאליהם שידועים מזה שנים. ואם כך, מה חדש בכל הסיפור הזה?
מוביליות, לוקאליות וסוציאליות.

אחד הביטויים של ידידותיות למשתמש קשורה בהיבט הטכנולוגי של עולמנו. יותר ויותר אנשים גולשים היום דרך מכשיר הסלולארי שברשותם. כיוון שכך בעל אתר חייבת ליצור גרסת מובייל לאתר שלו ואם הדבר רלוונטי אז גם ליצור אפליקציה סלולארית לשירות המסופק על ידו.
מציאות זו מתקשרת לחיפוש לוקאלי שכן חיפוש בסלולארי הוא לרוב תלוי מיקום. מצב זה יוצר להכרח לקדם את העסק גם במובן הזה, הווה אומר לציין את כתובת העסק באתר (לרוב בתחתית, ב-footer) ובכותרת החיצונית של דפים רלוונטיים (למשל דף אודות או דף יצירת קשר), להירשם לאינדקסים מקומיים לרבות Google Places, Yahoo Local, דפי זהב ושאר אתרי ביקורת מבוססי מקום כמו Merchant Circle, לפרסם במובייל (ראה AdMob מבית גוגל לפרסום אפליקציות) וכן הלאה.

בנוסף, הדרישה של גוגל (ובעתיד סביר להניח שגם מנועים אחרים) ל"חברותיות" מחייבת את בעלי העסקים לפעול למען ניקיון המוניטין שלהם.
פתיחת דפי עסק באתרים חברתיים וניהולם היא כבר לא עניין נפרד מקידום האתר במנועים. אתר שנהנה מפעילות ערה אך גם זוכה לעלות בשיחות שונות ברשת, למשל בגוגל פלוס או טוויטר, נתפס בעיני גוגל כאתר ראוי יותר מכזה שלא זוכה לתגובות ושאף אחד לא מדבר עליו.
מנגד, אם האתר שלך יזכה בעיקר בביקורות שליליות – סביר מאוד להניח שהוא לא ימשיך לעלות בתוצאות הראשונות בגוגל, כשמי שיתפוס את המקומות הללו יהיו אתרי ביקורות למיניהם, פורומים וכדומה.

כיוון שכך כל בעל עסק או אתר חייב להעניק שירותיות ברמה גבוהה במיוחד, הן מעל דפי האתר שלו והן בעולם שמחוצה לו, ואף לעודד את לקוחותיו המרוצים לבטא את אותה שביעות רצון ברשת.

אם לסכם רשימת מכולת קצרצרה של מה כדאי לעשות:
1. יש לפתוח דף עסק בכל אתר חברתי רלוונטי לעסק / לאתר ולתחזק אותו באופן שוטף הן ברמת התכנים והן ברמת התגובתיות לפניות מצד המשתמשים. אם אין לך משאבים לניהול שוטף של דף עסק כזה או אחר – אל תפתח אותו. דף עסק לא פעיל ברשת חברתית גרוע יותר מהעדרו של דף כזה.
2. יש לייחס את תכני האתר לכותב מזוהה בעל פרופיל גוגל פלוס פעיל ע"י שימוש בתגית rel=author. הדבר מוסיף לאמינות התכנים באתרך אך גם תורם לבולטות של התוכן שלך בתוצאות החיפוש.
3. יש להעניק שירות כמה שיותר טוב. אם עדיין נפל בגורלך להתעסק עם לקוח לא מרוצה שלא מפסיק להכפישך ברשת, כדאי מאוד להגיב לו באותן פלטפורמות ולפתור את הבעיה בהקדם האפשרי. רצוי ביותר, עם תום הפרשה, לצאת בהצהרה ברורה על סיומה המוצלח ולבקש מהמתלונן לגבות את אותו סיום בכמה מלים טובות מצדו.
4. יש לבצע בקרת מוניטין באופן שוטף – לאתר את השיחות האונלייניות בהן העסק שלך מופיע ובמקרה וישנן גם ביקורות שליליות, לרדת לעובי הקורה של כל אחת מהן ולטפל בהן.
הכי חשוב – אין להשאיר ביקורת שלילית ללא תגובה. תראה לעולם (ולקוראים / הלקוחות הפוטנציאליים שלך) שאתה זמין ולגמרי שם בשבילם.

איך הולך הסלוגן של גוגל – Don’t be evil?
תרשו לי להוסיף לזה משהו קטן בסוף:
Don’t be evil – be FRIENDLY!

יש לכם משהו להוסיף?
תרגישו חופשי לציין זאת בתגובות מטה.

אינטרנט אלחוטי לכל – Project Loon by Google

מאת רוני קלבו

יותר מ-50 שנה אחרי הטבעת המונח " הכפר הגלובלי" של מרשל מקלוהן גוגל שבים ומוכיחים שהם לגמרי חיים את הגלובליות ושלא רק שהם לא מפסיקים לחשוב – הם תמיד חושבים ובגדול.
הפעם מדובר על פרויקט אינטרנטי ברשתות בלונים / כדורים פורחים ענקיות שירחפו אי שם בחלל ויוכלו לספק אינטרנט לכל תושבי כדור הארץ באשר הם, בעיקר באזורי העולם הרחוקים ובין היתר בעיתות משבר, אז לא פעם רשתות האינטרנט נוטות לקרוס.
לפרויקט קוראים Project Loon ואפשר ללמוד עליו מהסרטון החביב הבא:

שלב הטסטינג של הפרויקט החל החודש (יוני 2013) בניו זילנד ע"י הפרחת 30 כדורים פורחים עם מטען אנרגיה סולארית ובהתאם לתוצאות שלו יעבור לשלב הבא.

מיקרוסופט בחיפוש בסימן סלבס וגוגל פלוס בסימן מוסיקה

מאת רוני קלבו

פעם בכמה זמן אני מוצאת את הזמן לבדוק מה קורה בתעשייה וכל פעם אני נפעמת מחדש ממה שקורה בזמן שאני ישנה.
הפעם מייקורוספט וגוגל אחראים לדפיקת הראש שלי בקיר, בשמחה גדולה כמובן.

חנות המוסיקה של גוגל פלוס
עוד כשבוע, גג שבועיים, תושק חנות המוסיקה של גוגל אשר תשולב בין היתר ברשת החברתית של גוגל היא "גוגל פלוס". פירוש הדבר שניתן יהיה לחלוק שירים עם חברים בגוגל פלוס. כנראה שקוד השיתוף יהיה כזה שיאפשר לחברים לשמוע את השיר במלואו פעם אחת בלבד, זאת כדי להחליט אם לרכוש אותו בהמשך.

כרגע שיתוף הפעולה של גוגל עם חברות המוסיקה הגדולות, ע"ע EMI, סוני מיוזיק, וורנר ו-UMG לא ממש ברור, אבל הרשת כבר רוחשת שמועות ולפחות שתי קבוצות שאחראיות על מספר לייבלים קטנים יותר כבר הסכימו לקחת חלק בחגיגה המוסיקלית של גוגל.

חפש כמו הסלב האהוב עליך
מיקרוסופט, מנגד, עובדת על אפליקציה שתאפשר לאנשים לקבל תצאות חיפוש בהתאם לאישיות מפורסמת האהובה עליהם.

איך זה בדיוק יעבוד? מייקרוסופט תעצב מערכת שתציג בפני היוזר רשימה של מאפיינים שיהוו למעשה מעין תגי זיהוי של פרסונות קבועות מראש, כמו דוגמנים, שחקני כדורגל ושאר סלבס למיניהם. עם ביצוע החיפוש ע"י היוזר יבוצע סינון של התוצאות כך שהוא יקבל את אותן תוצאות שאותה פרסונה היתה מקבלת.

פיצ'רים נוספים בפטנט החיפוש החדש של מייקרוסופט מדברים על יכולת השוואה של תוצאות מבחנים ביחס לשאר האוכלוסייה, קבלת מידע על מרחקים בין מקומות מסוימים (כמו מרחק לעבודה) בחיפוש אחר בית לרכישה ואף קבלת נתונים קלוריים של מתכונים שונים.

מייקרוסופט טוענת כי הדבר יועיל ביותר למערכת הבריאות, תחום שגוגל, נכון להיום, לא ממש מתעסקת אתו. כך, למשל, בחיפוש אחר תוצאות מעבדה של חולה מסוים, איש הקליניקה יוכל לקבל, בנוסף לתוצאות המעבדה של אותו חולה, נונים השוואתיים שיאפיינו את התוצאות על סמך ניתוח של תוצאות המעבדה ברשומות הרפואיות של חולים אחרים.

כרגע עדיין אין כל עדות לכך שמייקרוסופט תפתח את הטכנולוגיה הזו מעבר לפטנט, אך כרעיון מדובר בקונספט מרשים שלא מעט תועלת בצדו.

פרסום בסלולארי (Pay Per Call)
לסיום, אני רוצה להרים את הכובע ולהשתחוות פעמיים בפני גוגל והיכולת המרשימה של החברה לעולם לא לקפוא על שמריה, הווה אומר להמשיך ולמצוא רעיונות להשגת עוד הכנסות ועל הדרך להקל על חיי היוזרים באשר הם.

הפרסום בסלולארי הוא לא דבר חדש אך הרעיון ממשיך להפעים אותי, במובן שהוא כ"כ פשוט שאני מאמינה שלא מעט אנשים תפסו את הראש, ואולי אף משכו לעצמם בשיער, ברגע שהוא יצא לשוק.
מה יכול להיות כ"כ גאוני ובו זמנית פשוט ברמות כמו האפשרות להציג בתוצאות החיפוש (כשהן מתבצעות בסלולארי, כאמור) מודעות רלוונטיות כולל מספר טלפון אליו אפשר לחייג בלחיצה אחת?
אולי היכולת לקבל את המרחק ממך לחנות שבה אתה רוצה לרכוש מוצר כזה או אחר, כפי שהשתמע מהחיפוש שעשית?

לכל מי שרוצה ללמוד עוד על מערכת הפרסום בסלולארי מבית היוצר של גוגל, קפצו לכאן:
http://services.google.com/advertisers/us/media/mobileadvertising

סתם כהערת אגב,
בהתבסס על העובדה כי יותר ויותר אנשים גולשים באופן קבוע דרך הסלולארי שלהם היום, ולמעשה עושים בו שימוש לכל דבר אפשרי, בין אם זו צריכת מידע, האזנה למוסיקה או רכישות למיניהן, אין ספק שהפרסום בסלולאר הוא לגמרי הדבר החם הבא אם לא העכשווי.

הייתי אומרת שהצעד הבא הוא שגם אנשים שאינם אסטרונאוטים יוכלו לטוס לחלל, אבל גם זה כבר קיים

תגידו שלום לרובוט החדשות של גוגל Googlebot News

מאת רוני קלבו

למי שבמקרה נקשר לרובוט החדשות הייעודי של גוגל, זה הזמן לאזור כוחות, לקחת נשימה עמוקה ולהיפרד ממנו לשלום. גוגל הודיעה כי מהיום רובוט החדשות שלהם יותא לגמלאות ולא יסרוק יותר אתרי חדשות ברשת.
רובט החיפוש המהולל של גוגל הוא שיחליף את מקומו.

חסימת תכנים חדשותיים מרובוט הסריקה של גוגל
בכל הנוגע לחסימת תכני חדשות מהרובוט הכללי של גוגל, הפתרון הלגיטימי הוא עודנו שימוש בקובץ robots.txt. כל שעליכם לעשות הוא להגדיר חסימת תוכן כזה או אחר תחת User-agent: Googlebot-News.
גוגל אישרה כי על אף השינויים והחלפת הרובוטים, היא עדיין תתייחס לשורה זו.

אפשרות נוספת היא שימוש בתגית המטא רובוט (meta robots tag) פר דף תוכן אותו רוצים לחסום.
לחסימה מלאה של התוכן, כולל הלינקים המופיעים באותו דף, יש להשתמש בשורה הבאה:

<META NAME="GOOGLEBOT" CONTENT="NOINDEX, NOFOLLOW">

ומה לגבי ניטור חסימת תכנים חדשותיים?
הבעיה בחיסול הפרדת הכוחות בין סריקת תוכן ברשת באופן כללי וסריקת חדשות באופן ספציפי נוגעת ליכולת הניטור של סריקה זו. על אף היכולת להמשיך ולמנוע חסימת סריקה של תכנים חדשותיים, גוגל לא תספק על כך מידע ב"כלי הניהול של גוגל למנהלי אתרים" (Google Webmaster Tools) באופן שיאפשר לבעלי אתרים לוודא כי הם לא חוסמים בטעות סריקה של תכנים חדשותיים שהם כן מעוניינים בסריקתם.

הצעד הזה של גוגל לא ממש ברור. מה שכן, עובדה זו מטה את המאזניים לטובת האפשרות של שימוש בתגיות מטא רובוטס לשם חסימת תכנים ספציפיים. הדבר כרוך ביותר מאמץ, בעיקר עבור אתרים מרובי תכנים, אך, נכון לעכשיו, עושה רושם כי זו האופציה הבטוחה ביותר.

גוגל פלוס ואחסון תמונות בלתי מוגבל בפיקאסה

מאת רוני קלבו

שירות אחסון ושיתוף התמונות של גוגל, פיקאסה (Picasa), הוא חינמי לגמרי כל עוד לא עוברים את מכסת הנפח של 1GB, כאשר מי שרוצה לאחסן יותר תמונות מחוייב לשלם על השירות.
עם זאת, הולדת הגוגל פלוס, הרשת החברתית של גוגל ומי שאמורה להתחרות ברשת החברתית המשגשגת של מר צוקרמן, האבא של הפייסבוק, עשתה עמנו חסד. במקום שניתן אנחנו מתנה לגוגל פלוס, היא נותנת לנו אחסון בלתי מוגבל למגוון התמונות שלנו בפיקאסה.

איך זה קורה בדיוק?
מעכשיו כל מדיה (תמונות וקטעי וידיאו) שתעלו בתור לחשבון הגוגל פלוס שלכם, יוקטן באוטומטית כדי להתאים לגודל המוגדר כחינמי, כך שלמעשה תוכלו להעלות אינסוף תמונות וקטעי וידיאו לחשבון הפיקאסה שלכם כל עוד תעשו זאת דרך הגוגל פלוס שלכם.

האינטרס של גוגל מאחורי המחווה הקטנה הזו הוא די ברור.
המטרה היא לגרום לנו להתמכר לפלטפורמה החדשה וזה כמובן יכול לקרות אם נצליח לעשות מתוכה את כל הפעולות האונלייניות הרגילות שלנו. הרי זה סוד הקסם של הפייסבוק – מעבר לשמירת קשר עם חברים ואיתור כאלו מהעבר, ניתן לקבל עדכונים על אירועים, חדשות, להעלות תמונות וקטעי וידיאו ללא הגבלה וכן הלאה וכן הלאה.

פרסונליזציה בגוגל? זו השאלה

מאת רוני קלבו

על פי מחקר שנעשה ע"י מרטין פיוז ומתיו פולר (אוניברסיטת לונדון) ביחד עם פליקס סטאדלר (אוניברסיטת ציריך לאמנויות),
ובניגוד לדעה הרווחת ולציפיה כי תוצאות החיפוש הפרסונליות שגוגל מציע יהיו מדויקות יותר, נמצא כי
תוצאות החיפוש האישיות הן לא איכותיות במיוחד ומשקפות למעשה את התפיסה המרכזית של גוגל ואף גרוע מכך – משרתות יותר את האינטרסים של המפרסמים מאשר את אלו של המחפשים.

קצת על חיפוש אישי
גוגל החל להריץ את מה שנקרא "היסטורית חיפושים אישית" (search history) לפני כ-6 שנים, כאשר שנה אחר כך (ב-2006) יצא לעולם החיפוש הפרסונלי המבוסס על אותה היסטורית חיפושים. היציאה הרשמית של החיפוש האישי אל עולם החיפוש של גוגל התרחשה כחצי שנה אחר כך, כשהיא נשענת על התנהגותו של הגולש בגוגל – התוצאות עליהן הוא נוטה להקליק, האתרים שהוא שומר תחת המועדפים שלו בגוגל, כמו גם בדף הבית האישי שלו בגוגל (iGoogle), זמן השהייה של הגולש באתרים אליהם נכנס מגוגל (או יותר נכון – כמה זמן לקח לו לחזור למנוע החיפוש ולבצע חיפוש מחדש) וכדומה.

יש לציין כי החיפוש האישי לא הונהג באופן רחב אלא עד לפני כשנתיים (2009), אז גולשים החלו לקבל תוצאות חיפוש אישיות גם כשהם לא מחוברים לחשבונם בגוגל (ג'ימייל, אדוורדס, אנליטיקס ושאר השירותים החינמיים שגוגל מציע ולמעשה באמצעותם ממשיך לאסוף עוד ועוד מידע על התנהגות הגולשים).

המחקר העלה 3 השערות:
1. הפרסונליזציה אמורה להיות מעודנת ויחסית לא מורגשת.
נמצא כי תוצאות החיפוש בהתאצמה אישית דווקא עלו מהר, כשהן תופסות יותר מ-60% מהתוצאות בדף הראשון.
עם זאת, נראה כי הנבדקים אכן התקשו לזהות את התוצאות האלו.
2. מונחים ארוכי זנב יהיו שכיחים יותר ככל שהמידע על היסטורית החיפושים של הגולש ילך ויגדל.
השערה זו לא אוששה בעליל.
3.הפרסונליזציה משקפת אך ורק את חיפושי העבר של המשתמש והאינטרסים האונליינים שלו.
נמצא כי כל הנבדקים הפילוסופיים קבלו תוצאות אישיות עבור חיפושים מסוימים גם כשלא היה קשר בין היסטורית החיפוש ומונחי החיפוש. החוקרים הסיקו מכך כי גוגל יצר קבוצת פרופילים המבוססים לא רק על מונחי חיפוש, אלא גם על מידע דמוגרפי והעדפות חברתיות שונות. דבר זה, כאמור, מוביל דווקא לתוצאות דומות יותר (=פחות פרסונליזציה).

המחקר כמובן אינו מושלם, הן בהתבסס על הדינמיות של תוצאות החיפוש בגוגל (ע"ע השינויים האלוגריתמיים התדירים) והן בשל אופי הפרסונליזציה המקשה על הצבת קו התחלה אחיד לכל הנבדקים.

את סיכום המחקר המלא, אגב, ניתן למצוא כאן.

על פרסונליזציה וקידום אתרים
בהקשר של קידום אתרים במנועי חיפוש, צפו ועלו לא מעט דיונים בנושא. היו שמיהרו להספיד את תחום ה-SEO בטענה כי כבר לא ניתן יהיה להשפיע על תוצאות החיפוש, שהרי כל גולש יקבל דף תוצאות אחר בהתאם לעבר בחיפוש שלו. עם זאת, מאיך שאני רואה את זה, הפרסונליזציה רק היטיבה עם התחום של קידום אתרים ושיווק במנועי חיפוש בכלל – כיום לא מדובר כבר בקידום של מילות מפתח וצירופים ארוכי זנב שלהם. מקדם אתרים טוב חייב לבדוק את התנהגות המבקרים באתר אותו הוא מקדם (ע"ע להשקיע יותר זמן בניתוחים סטטיסטיים) ולדאוג לכך שאתר המטרה אכן יציא לגולש את מה שהוא ציפה למצוא בו. במילה אחת: רלוונטיות.

בדיוק כפי שמנועי החיפוש מבקשים לתת, כאמור באמצעות הפרסונליזציה, תוצאות ממוקדות יותר, כך בעלי האתרים חייבים לתת מידע ממוקד ומדויק יותר. כך, למשל, אם האתר שלך הוא חנות וירטואלית למשחקי מחשב, התוכן שלך צריך להתמקד בנושא זה ולא לגלוש לתכנים קרובים (משהו שנעשה בעבר, כאמור מתוך ניסיון להביא יותר תנועה לאתר) כמו משחקי אונליין או אפליקציות משחק לסלולאר. תוכן לא רלוונטי יכול להביא תנועה גדולה לאתר, אך חלק ניכר ממנה יהיה תנועה לא רלוונטית, מה שיעלה את אחוז הפרישה מהאתר ולמעשה יבהיר למנוע החיפוש כי האתר שלך לא באמת עונה על שאילתות החיפוש של הגולשים. כך, בפעם הבאה שגולש יקליד במנוע החיפוש "אפליקציות משחק לסלולאר" – מנוע החיפוש כבר לא יציג את האתר שלך בראש התוצאות.
מנגד, אם מישהו חיפש את משחק המחשב Battlefield 2 ובאתר שלך אכן ניתן למצוא את המשחק הזה, הרי שסביר להניח כי הגולש ישאר באתר שלך (ולא ישוב לבצע חיפוש נוסף בגוגל) ואף יחזור אליו לרכישה של משחקי מחשב אחרים. התנהגות גולש שכזו תבהיר למנוע החיפוש כי האתר שלך רלוונטי לשאילתות חיפוש הקשורות בעולם של משחקי מחשב.

לסיכומו של דבר,
גם אם המחקר הנ"ל אינו מושלם ומצביע למעשה רק על קצה הקרחון, אין ספק כי יש להמשיך ולחקור את הנושא. מההיבט השיווקי, הכרח הוא כי מקדמי האתרים ואנשי השיווק האונליינים באשר הם יתנו את הדעת על השפעת הפרסונליזציה וידאגו לאתרים כמה יותר ממוקדים יותר ובמלים אחרות – נאמנים יותר לגולש.
במידת מה אין זה אלא יישור קו עם ההצהרה הראשונית של גוגל – הכל סובב סביב מדד הרלוונטיות.

ספינקון ישראל 2011

מאת רוני קלבו

אתמול הספינקון בא לארץ בפעם השלישית בשנים האחרונות, אך לצערי הוא לא בא עם בשורה גדולה וההרגשה היתה כי מממני הכנס באו בעיקר כדי לדחוף את מרכולתם.
בהתחלה חשבתי שאולי זה בגלל שיש לי מספיק ידע בתחום (למרות שכאמור בענייני
SEO אף פעם אין דבר כזה – "מספיק ידע"), אלא שלצערי שמעתי טרוניות אפילו מאנשים פחות מומחים בתחום.

אז לפני שסוקרת את מעט הדברים שלקחתי אתי מהכנס,
2 טיפים למארגני הכנס (בארי שוורץ שיבורך):

1. אנשים משלמים כסף טוב כדי לספוג דברים חדשים. נראה לי שיהיה זה חכם, לכנס הבא (בירושלם הבנויה או בכל עיר אחרת בארץ), לברר מה אנשים רוצים לשמוע ואולי לתת יותר זמן לשאלות ופחות להרצאות שבתכל'ס די חוזרות על עצמן.

כל מה שצריך הוא לשלוח מייל לאלו שבאו השנה לכנס ולברר מה תרם להם ומה לא ומה היו רוצים לראות בכנס הבא.

2. אולי כדאי להגדיר את קהל היעד של הכנס ולעשות הפרדה בין אנשים שאין להם כל מושג בקידום אתרים / שיווק במנועי חיפוש לכאלו שיש להם קצת ויותר. כך ההרצאות יהיו מותאמות יותר לקהלים השונים וכולם יהיו מרוצים.

ונעבור לדברים שכן לקחתי אתי מהכנס.

על אנליטיקה, סטטיסטיקה והמרות

לצערי רוב ההרצאות שניתנו בנושא חזרו על עצמן. מה שכן היה ניתן להוציא מבליל מילות השיווק העצמי היה:

1. זיהוי בעיות מעקב – לפני שמתחילים לנתח את הנתונים הסטטיסטיים של האתר, חשוב לבדוק שאין בעיית מעקב. זה משהו שנתקלתי בו לא מעט לאחרונה עם לקוחות שונים אצלנו ועל כן חושבת שזו היתה הערה / הארה במקום.
הדרך לעשות זאת היא באמצעות בדיקת "הפניות עצמיות" (Self-refferals). אם מזוהות הפניות שכאלו, הרי שיש לנו בעיה ויש לבצע הגדרות מחדש.

בהקשר הזה "נינג'ת האנליטיקס" ציין את האתר SitesCanga עליו טרם שמעתי. מדובר בכלי שיכול לבצע בדיקת תקינות של קוד המעקב בגוגל אנליטיקס (לוודא שאכן הותקן כראוי). האתר מציע בדיקת חינם, אז בהחלט שווה להשתמש בו.

2. סגמנטציה – תוצאות מבחני A/B שלא מצביעות על הבדל בין 2 אופציות או יותר (השוואה בין דפי נחיתה למשל) לא בהכרח מעידה על כך שהחלופות שנבדקו זהות באפקטיביות שלהן. יש להעמיק ולבחון סגמנטציה, למשל ע"י מיקום גיאוגרפי של המשתמשים.
דניאל וייסברג סיכם זאת במשפט פטאלי אך חמוד:
Segment or Die.
בדוגמה שניתנה בהרצאה נמצא כי דף נחיתה מסוים הביא ליותר מכירות בישראל אך הן לא נספרו כי הן נעשו טלפונית בעוד המכירות באזורי גיאוגרפיים אחרים נעשו אונליין.

3. מודל המרה – המרה יכולה להיות הרבה דברים ולהגיע מלא מעט מקורות (קליק ראשון על מודעה, קליק אחרון, הפנייה מאפיליאט, כניסה ישירה לאתר וביצוע רכישה לאחר ביקורים קודמים וכולי). כיוון שכך, יש להחליט על מודל המרה ולדבוק בו.
הווה אומר להחליט, למשל, כי המרה = כל מי שנכנס מאתר
X לא משנה איזה מסלול הוא עבר לפני.

בהקשר הזה חשוב לציין כי KPI הוא קיצור של הצירוף Key Performance Indicators והכוונה היא לכל דבר שמגדיר בעצם את היעד (goal) שלנו, בין אם זו מכירה, יצירת קשר, הורדה של מוצר וכו'.

4. פוטנציאל גדילה – מעבר לערך ההמרה (conversion value) יש לחשוב גם על פוטנציאל הגדילה / החשיפה למוצר אותו מנסים לקדם. פוטנציאל גדילה מדבר על זיהוי מקורות היכולים להביא לרכישות / רווחים / לקוחות נוספים בעתיד. דבר זה מדגיש את החיפוש אחר נישות חדשות בין היתר ע"י חקרית הדמוגרפיה של היוזרים הקיימים במערכת (מאיפה הם בעולם, התנהגות הגלישה שלהם, מאפיינים טכניים כמו דפדפנים, רזולוצית מסך ועוד).

על SEO בעולם לוקאלי / סלולארי / אפליקטיבי

בהקשר הלוקאלי להלן כמה דברים שחשוב לזכור:

ברמת האתר

1. אם לעסק יש יותר מסניף אחד, כדאי ליצור דף תוכן לכל סניף.

2. יש לקשר site wide לדפי הסניפים השונים.

3. יש להוסיף לאתר "מפת אתר מקומית" – בדיוק כמו מפת האתר האקסמלית הרגילה שרובנו מכירים, יש מפת אתר מקומית, המונה את דפי הסניפים השונים באתר.
ליצירת מפה זו, ניתן להשתמש ב-GeoSitemap.xml או KML file.
חשוב לציין כי
יש ליצור קובץ KML לכל URL (= כתובת של דף סניף ספציפי) שכן קובץ ה-KML לא מקבל יותר מ-URL אחד בקובץ.

4. בלי קשר לציון כתובת העסק / הסניפים השונים לאורך האתר כולו, מלים רלוונטיות למיקום העסק הן משהו שכדאי לכלול בתוכן האתר.

ברמת הפלטפורמה המקומית
(
google places וחבריו ב*בינג, יאהו וכולי)

1. ציון של אתר הנמצא בקרבת העסק שלך, מעלה את הסיכויים להופיע בתוצאות המקומיות גם על חיפושים של אותו אתר ועל כן כדאי ביותר. מומלץ גם לקשר לאותו אתר.

2. מומלץ ביותר להגיע ל-100% השלמה של הרישום (למלא את כל הפרטים, החל בכתובת וכלה באמצעי תשלום, שעות פתיחה והוספת סרטוני וידיאו).

3. הופעה מקודמת – תמורת סכום סמלי בהחלט של סך הכל 25$ ההופעה של העסק בגוגל פלייסס יכולה להופיע בצורה בולטת יותר (ממורקרת בצהוב).

4. כדאי להירשם לכמה שיותר אתרי סקירה (דוגמת yelp, bizrate וכדומה) שכן ככל שיותר מקורות מזכירים את העסק שלך, הופעתו בחיפוש הלוקאלי תוצג גבוה יותר בדף התוצאות. בהקשר הזה בגוגל פלייסס יש היום את מה שנקרא HotPot – מודול המאפשר להעלות המלצות על עסקים לרבות ביצוע דירוג שלהם.

בהקשר הסלולארי:

1. יש ליצור מפת אתר מוביילית – Mobile XML.
2. יש להתאים את עיצוב האתר למגבלות הסלולארי.
3. יש לדאוג למהירות העלאה מינימלית של האתר בסלולארי.
4. כדי לגבור על בעיות
SEO היכולות לנבוע מהופעת אותו תוכן בכתובות דף שונות ו/או הופעת תוכן שונה באותה כתובת שף (דבר הנדרש מהתאמת האתר לסלולארי), יש להשתמש באותו תוכן ובאתר אחד:
one site, one content, different Dress.


בהקשר של אפליקציות לסלולארי

הדוגמה בהרצאה עסקה באופטימיזציה של אפליקציות לחנות האפליקציות של Apple:

1. כניסה לאינדקס של אפל דורשת תשלום ומותנית באישור המערכת.

2. יש לבצע מחקר מלים לשם הבנה מה אפל אוהבת לקדם אצלה מבחינת אפליקציות, ובמלים אחרות – אילו מונחים בולטים בקרב האפליקציות המובילות של אפל? באותו אופן יש לבדוק בלוגים שכותבים על הנושא כמו גם אתרים חברתיים כדגומת פייסבוק וטוויטר.

3. יש להשתמש במילות מפתח בשם האפליקציה.

4. כדאי לפנות ליוזרים ולבקש מהם לסקור ולדרג את האפליקציה.

5. יש לקשר לאפליקציה מאתר הבית של העסק, כמו גם מאפליקציות אחרות.

6. כדאי לעדכן את האפליקציה לעתים תכופות (אנשים נוטים להוריד את האפליקציות העדכניות ביותר).

לסיכום,
אם מפתיחת הפוסט משתמע טון נגטיבי-פולני-קנטרני, הרי שזה רק בגלל שהיו לי ציפיות גבוהות מהכנס. בסך הכל מברכת על כל כנס מקצועי בנושא קידום אתרים ושיווק במנועי חיפוש ומודה, גם אם יוצאת עם מעט הארות, הרי שזה גם משהו. ממליצה בחום לכל מי שמעולם לא היה ומתעניין בנושא!

מעללי גוגל – סיפור בהמשכים

מאת רוני קלבו

נכון לשבוע הראשון של נובמבר 2010:

גוגל ממשיכה בניסיונות תאבי בצע, והפעם היא בוחנת את האפשרות להציג עד 11 מודעות פרסום מטעמה (ע"ע "קישורים ממומנים" / אדוורדס) בתוצאות החיפוש. אומנם הטסט הנוכחי מראה 3 תוצאות ואז לינק ל-8 מודעות נוספות, כך שעוד יש סיכוי לתוצאות הגנריות, ועדיין. כשהסרגל נפתח, הרי שבקושי נשארות תוצאות גנריות בדף.

חוץ מזה, גוגל עשתה טעות והזיזה את הגבול של קוסטה ריקה כ-2.7 קילומטר. אם לא איכפת לה להוריד גם כמה ק"ג מעליי ולהרחיב לי את הדירה דרך ה-google maps שלה אני ממש אשמח.

כפיצוי על מעשי הקונדס,
גוגל גאה לפנק את קהל לקוחותיה (=מקורות ההכנסה העיקריים שלה) בעורך אדוורדס חדש. מדובר בגרסה 8.5 המתאימה למחשבים נייחים ומקים כאחד הכוללת פיצ'רים חדשים כמו ניהול מודעות תמונה בסלולארי. נייסי.

היא גם יצאה בגוגל אינסטנט לסלולארי (ותגידו שצירוף המלים "גוגל אינסטנט" לא עושה לכם חשק לפודינג / ג'לי) בגרסת בטא. אני רק מקווה שהניחושים / קריאת המחשבות של מר מנוע יהיו מספיק מדויקים, אחרת לא מעט גולשי סלולאר ימצאו עצמם בסוף החודש עם חשבון מפה ועד להודעה חדשה.

המרדף אחר לינקים

מאת רוני קלבו

כל מקדם אתרים מכיר מקרוב את משולש הקידום הבסיסי – תוכן, קוד ולינקים. וכך, ברגע שצלע הקוד (הידידותי למנועי החיפוש, כמובן) הונחה וצלע התוכן (חופנת בחובה מילות מפתח חשובות, כמובן) כבר נושקת לה, מה שנותר הוא מה שאני רואה כאתגר שבאתגרים – השגת לינקים לאתר, הווה אומר – הצבעות איכותיות ועדיף כאלו שמשתמשות במלים שאנו חפצים ביקרן.

אם מדובר באתר חדש, רוב הסיכויים שנתחיל בלינקים חינמיים, דוגמת כאלו שניתן להשיג במיני אינדקסים (directories) חינמיים, פורומים, בלוגים, אתרי סימניות (bookmarking) ואתרים חברתיים למיניהם.

אחר-כך יש את השלב שחייבים להכניס את היד לכיס – אז מתחילים לפנות לאתרים מובילים בנישה בה אנו מתקיימים ולרכוש מהם קצת שטח פרסום (טקסטואלי, כמובן) כמו גם לפתח מיני אפליקציות לאתרים חברתיים, וידג'טים ושאר מבצעים והרפתקאות שאמורים לעורר באזז ועל כן להשיג לינקים באופן טבעי.

אבל מה קורה כשאין יותר מדי תקציב? 

בדיוק בנקודה הזו מתחיל הבלגן.
הרשת מלאה בפורומים ושאר אתרים שמציעים מגוון של שירותי בניית / מכירת לינקים. רק צריך למצוא אותם.
מה שכן, זה לא ממש נגמר שם. צריך לעבור על ההצעות, לברר כמה שיותר שמדובר באמת בלינק איכותי (= לינק מאתר שאינו ספאמי, שמדורג במקום טוב עד מעולה במנועי החיפוש, שאין אליו יותר מדי לינקים "זולים" ושהוא בעצמו לא מוציא יותר מדי לינקים כאלו ושהתוכן שבו מקורי / נעשה ע"י בן אנוש ולא איזו מוכנה אוטומטית שמקיאה תכנים לפי מילות מפתח), לפנות ל"ספסר הלינקים" לקבל פרטים נוספים, לעשות מיפוי נוסף ורק אחרי זה, בעזרת השם, אולי תשיגו לכם לינק שהאיכות שלו תתברר רק כמה שבועות אחרי…

 

להלן 2 מקורות להשגת לינקים לאלו מאתנו שרועים ב"שדות זרים" (קידום בזירה הבינלאומית, אתרים באנגלית ושאר שפות). לשניהם חובה להירשם כדי לקחת חלק בחגיגה, כאשר בדיגיטלפוינט אי אפשר לכתוב הודעות חדשות עד שצוברים מספיק רזומה באתר.

Fiverr

מה אנשים מוכנים לעשות ב-5$, שאלוהים ימחל.
יהיו מי שישלחו לכם רשימות של פורומים עם לינקים "נחשבים" (
dofollow), אחרים ימכרו לינקים באתרי edu או gov, יכתבו לכם מאמר ויפיצו אותו בעשרות דירקטוריז של מאמרים, יפתחו לכם חשבון בפייסבוק, יגישו את האתר שלכם לעשרות אתרי bookmarking וכן הלאה וכן הלאה,
ובמלים אחרות – לא רחוק היום שמישהו יציע לך לז#$% את אמא שלך ולכתוב על זה סיקור חיובי ברשת.

 

Digitalpoint – Link Sale Forum

בדיגיטלפוינט אנשים מציעים לך לינק ב-13$ לשנה מאיזה בלוג שתבחר ובלבד שתעלים עין שאלו לגמרי בלוגים ספאמיים, הווה אומר כל התוכן בהם אינו אלא תוכן אוטומטי חסר כל פשר. יש את אלו שמוכנים לסרסר את החתימה המלנקקת שלהם במיני פורומים ואלו שמוכנים לשים את האתר שלך בבלוגרול שלהם במחיר סמלי (רק לא אתרי הימורים ופורנו בבקשה, הם מוסיפים, כאילו גם למוסר מינימלי הוא בכל זאת מוסר).
בנוסף, תמיד יש את ההודי שמוכן למכור לך כמעט כל דבר וחושב שבאמת יש לו את כל הכל דבר הזה, אבל למעשה יש לו אתר אחד שעוסק במלא נושאים עם בקושי פייג'ראנק 0 או במקסימום כמה אתרים עלובים שכאלו
(אגב, בפרופיל שלו תמיד תהיה תמונה של איזה חתיך הורס שקשה להתעלם ממנו).
אבל אם יש לכם סבלנות, בסוף תמצאו את הלינק/ים המיוחל/ים והפייג'רנק והמיקומים בגוגל ובכלל יתקדמו בהתאם.

 

חוץ מהשניים האלו, יש כמובן עשרות אתרי פרילנס למיניהם בהם ניתן למצוא פרילנסים ממגוון ארצות (הווה אומר מגוון עלויות, חלקן מגוחכות ביותר בשל הפערים הכלכליים בשוק העולמי) שמציעים את יכולות בניית הלינקים שלהם לכל המרבה במחיר. יש את freelancer.com (שהיה פעם getafreelancer), SkillIQ (שהוא, אגב, בבעלות ישראלית, אז שווה לתת לו קדימות) ועוד רבים וטובים אחרים. פשוט תקלידו freelance בגוגל ותקבלו רשימה יפה ובהחלט מכובדת של מקורות ראויים.

 

 

קיצורים ומיני באזזוורדס שצריך לדעת כדי להסתדר בספירת הפורומים ואתרי הפרילנס השונים:
PR – דירוג דף (לפי גוגל) – Page Rank. תיאורטית (כי אף אחד לא מכיר באמת את האלוגריתם של גוגל, מה גם שהוא לא מספיק לעבור שינויים) דירוג הדף מושפע מכמות ואיכות הקישורים המפנים אליו. הדיבור היום הוא שפייג'רנק הוא כבר לא ממש גורם במשוואה ואפשר להתעלם ממנו, אבל רובינו ממשיכים לבחון אותו ולאמוד, בין היתר על ידו, את איכות הדף / האתר.
UV – מבקרים יחודיים (=לא כולל כאלו שחוזרים לאתר פעם שניה ומעלה) – Unique Visitors.
PM – הודעה אישית – Private Message. כשמישהו כותב בהודעה שלו PM me for more details הוא למעשה מבקש שתפנה אליו "באישי" ושם הוא ישלח לך את הפרטים החסרים (בד"כ כתובת האתר – URL – ממנו הוא מוכן לתת לך לינק).
PLS – קיצור למילה "בבקשה" – Please.

OBL – לינקים יוצאים – Outgoing Back Links.
Paypal – אמצעי שכיח להעברת כספים ברשת.
Sitewide Link – לינק שרץ בכל האתר (הווה אומר – הוא חלק מהטמפלט של האתר). בזמנו ללינק כזה היה המון משקל, אך לפני קרוב לחמש שנים הדברים השתנו, כך שהיום עדיף שיהיו לכם לינקים ממספר מקורות שונים מאשר אותה כמות לינקים מאותו אתר.